לזכרם של פרלה ופנחס בן הראש ז״ל — טעמים שמעלים זכרונות שכמעט שכחנו...
ספר הבישול של משפחת בן הראש — לזכרם של פרלה ופנחס בן הראש שזכרונם יהיה לברכה וגאווה הלאה לדורי דורות דרך הטעם המעלה זכרונות שכמעט שכחנו...
פרלה נולדה בקזבלנקה, גדלה במרקש, ועלתה לישראל עם לב מלא בטעמים ובסיפורים. נישאה לפנחס, איש ממשפחת קארו — צאצאי רבי יוסף קארו, מגורשי קסטיליה 1492. המטבח שלה שילב שני עולמות: מרוקו העמוקה וספרד האנדלוסית, ומאכלים שלמדה משכנים וחברים שתמיד עטפו אותה באהבה וחום.
עם העלייה לישראל הגיעו לשכונת הקטמון בירושלים. שם, בין שכנות מעיראק, כורדיסטן, אשכנז, תימן, פרס ובוכרה — הפך מטבחה לפסיפס שלם. כאן תמצאו 1,054 מתכונים שנשמרו לדורות.
על שביל האהבה ממרוקו לירושלים
1927 — 1951 — 2014
פרלה נולדה בקזבלנקה ב-1931 וגדלה במרקש. בגיל שנתיים איבדה את אימה, ובגיל 17 עלתה ארצה לבדה. פנחס נולד בקזבלנקה ב-27 בדצמבר 1927, בן הזקונים של שמואל ורינה בן הראש. בגיל עשרים עלה ארצה בדרך בלתי לגאלית, בקבוצת תנועת "הדרור".
הם נפגשו באוניה "קונדרנס" במרסיי בשנת 1950. נישאו במעברת תלפיות ב-5 בדצמבר 1951. חתונתם הצנועה הייתה תחילה של 63 שנות חיים משותפים, חמישה ילדים (סימי, יהודה, סמי, אילן, אסף), נכדים ונינים.
המטבח שלהם שימר שני עולמות: מרוקו הצפון-אפריקאית, וספרד האנדלוסית דרך שושלת רבי יוסף קארו — אבי משפחת בן הראש. 1,054 מתכונים חיו בראשה של פרלה. האתר הזה משמר אותם כדי שגם הדורות הבאים יוכלו לטעום את מה שהיא בישלה.
פנחס ז״ל נפטר בדצמבר 2016. פרלה ז״ל נפטרה במאי 2025, בגיל 92.
ב-1492 גורשו יהודי ספרד. משפחת קארו — שבראשה עמד הרא"ש, רבי אשר בן יחיאל — מצאה מקלט בפורטוגל, בטורקיה, ובאדריאנופול. רבי יוסף קארו (1488-1575) נולד בטולדו שבספרד, חי בצפת, וכתב את "השולחן ערוך" — הספר שהגדיר את ההלכה היהודית עד היום.
חמישה דורות אחר-כך הגיעה המשפחה לטנג'יר שבמרוקו הספרדית, משם — לקזבלנקה. לא רק שם משפחה — ירושה של תורה, חכמה, מסורת.
"שַלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְּרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ"
— קהלת (יא, א), פסוק הפתיחה של הספר
עד שנפגשו על סיפון אוניית "קונדרנס", ב-1950 במרסיי.
המפגש לא היה מתוכנן. פרלה בת ה-17 עלתה על האנייה לבדה, עם תיק קטן ואומץ גדול. פנחס, שהיה אז ב"בית אל וואד" — הארגון הציוני שהיה אחראי על העלייה הבלתי לגאלית — ראה אותה ומשהו בו נעצר.
שנה אחר-כך, ב-5 בדצמבר 1951, נישאו בחופה צנועה במעברת תלפיות בירושלים. הרב שלוש ערך את הקידושין.
"רו דה לה קרואה" — "רחוב הצלב האדום". בית בן שתי קומות עם חמישה חדרים, משרתת ערבייה שנהגה אצלם במשך עשרים שנה. המטבח היה בקומה הראשונה. אימא חמה של עשרה ילדים, שהתחתנה בגיל 16 לאבא שהיה בן 40.
המים שהרוכל הערבי הביא בנאדות. הקפה של שבת. הגבינה של דודה עדה. שוק המדרחוב עם התבלינים, המחבתות של בצק דק, והמופלטות של ליל המימונה.
מקזבלנקה, אל הדרור, אל המעברה, אל הבית.
ילדות ונעורים בקזבלנקה. בית הרב, תנועת "הפועל המזרחי", ועיתון "הקול היהודי" שמכרתי בפינת הרחוב. הפרעות במלחמת העולם השנייה שפגעו ביהודים העזים גם בבית ספרי.
פרעות אוג'דה (7-8 ביוני 1948), יציאה בלתי לגאלית דרך אלג'יר-מרסיי. שלושה חודשים ב"שאטו מון ברדו" עם חברי "הדרור". משם — אנייה "סנט אנטוניו" לחיפה.
בבית אורן. קיבוץ רגבים. פרדס-חנה. מושב ארבל. האסון ב-20/7/1950 — צריפים בוערים, ילדים נספים. עברנו למעברת תלפיות בירושלים.
חתונה ב-5/12/1951. חמישה ילדים. דירה ב"יהודה הנשיא 13" בקטמונים. פנחס במשטרה ובמשמר הגבול. פרלה — לב הבית. 63 שנה יחד.
סימי (1953), יהודה (1956), סמי (1960), אילן (1964), אסף (1974).
היום — נכדים ונינים בישראל, בבריטניה, בעולם.
בשנות התשעים חזרו פרלה ופנחס למרוקו — ביקרו בקזבלנקה, במרקש, ברחובות שבהם גדלו.
"התרגשות עזה אחזה בנו עת אמרנו תפילה על קבר."
— מתוך הספר, עמוד 107
151 תמונות היסטוריות מהספר "על שביל האהבה ממרוקו לירושלים" (2014)
"הדואג לימים — זורע חיטה.
— יאנוש קורצ'אק
הדואג לשנים — נוטע עצים.
הדואג לדורות — מחנך אנשים."ציטוט הסגירה של הספר המקורי, עמוד 109
פרלה ופנחס דאגו לדורות. הם חינכו חמישה ילדים, ראו נכדים ונינים, ושמרו בזיכרונם טעמים ממרוקו שהם לא אמרו "שכחנו".
המטבח הזה — 1,054 המתכונים שחיים בראשה של פרלה — הוא הכיתה האמיתית שלהם. בואו לטעום.
עיצוב ותכנות: אסף יעקב בן-הראש, בן הזקונים של פרלה ופנחס ז״ל